מיקומה של ישראל לאורך השבר הסורי-אפריקאי, יחד עם ריבוי רעידות האדמה החזקות שאירעו בה בעבר, מצביעים על כך שרעידת אדמה משמעותית נוספת עלולה להתרחש בכל עת. היערכות מוקדמת יכולה להציל חיים.
לאורך ההיסטוריה ידעה ארץ ישראל רעידות אדמה רבות, חלקן עוצמתיות וקטלניות במיוחד. ניסיון מצטבר ממקומות שונים בעולם מלמד כי אזורים שחוו רעידות אדמה בעבר צפויים לחוות אותן גם בעתיד. לכן, קיימת סבירות גבוהה לרעידת אדמה חזקה נוספת בישראל, אף שאין אפשרות לדעת מתי תתרחש או מה תהיה עוצמתה.
אמנם אין דרך למנוע רעידות אדמה, אך ניתן להפחית באופן משמעותי את היקף הנפגעים. הסכנה העיקרית אינה נובעת מעצם הרעידה, אלא מקריסת מבנים וחפצים סביבנו. משום כך, היערכות מוקדמת והתנהגות נכונה בזמן רעידת אדמה הן קריטיות להצלת חיים.
הסיכון לרעידות אדמה בישראל
הגורם המרכזי לרעידות אדמה בישראל הוא מערכת ההעתקים של ים המלח, הידועה גם בשם השבר הסורי-אפריקאי. מערכת זו מהווה גבול בין שני לוחות טקטוניים הנעים זה ביחס לזה: הלוח הערבי, הנע צפונה, והלוח של סיני–ישראל. גבול זה עובר במזרח ישראל לאורך מפרץ אילת, הערבה, ים המלח, בקעת הירדן ואזור הגליל העליון. קצב התנועה בין הלוחות מוערך בכ-5 מילימטרים בשנה.
עדויות היסטוריות, ארכיאולוגיות וגיאולוגיות מצביעות על כך שמערכת ההעתקים הזו הייתה אחראית לרעידות אדמה הרסניות רבות בעבר, שגרמו לנפגעים ולהרס נרחב ביישובים ברחבי האזור.
מערכת ההעתקים מחולקת למקטעים, כאשר תדירות הרעידות משתנה ממקום למקום. לאורך גבול הלוחות, שאורכו כ-1,000 קילומטרים, ישנם אזורים שלא חוו תזוזה משמעותית במשך יותר מ-500 שנה. דווקא היעדר פעילות ממושכת עשוי להעיד על הצטברות אנרגיה, שעלולה להשתחרר בעתיד ברעידת אדמה חזקה.
בנוסף, קיים בישראל העתק משמעותי נוסף – העתק הכרמל (שבר יגור), המשתרע מדרום ליוקנעם ועד אזור מפרץ חיפה. קרבתו לאזורים עירוניים צפופים ולמוקדי תעשייה מגדילה את פוטנציאל הסיכון במקרה של רעידת אדמה.
כיום המכון הגיאולוגי לישראל עוקב אחר תנועת הלוחות באמצעות לוויינים, וכן מנטר פעילות סיסמית באמצעות רשת תחנות ייעודיות הפרוסות ברחבי הארץ.
